אסנקה נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'

פסק דין

התובע יליד אתיופיה עבד כמאבטח בכניסה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. לדבריו, ביום 8.2.09 הגיע הנתבע 2, שעבד כנהג אוטובוס אצל הנתבעת 1, למחסום הכניסה לאוניברסיטה. התובע ביקש לבצע את תפקידו ולעלות לאוטובוס ע"מ לבדוק אותו ואת הנוסעים אך הנתבע 2 סרב לפתוח לו את דלת האוטובוס לבסוף, לאחר כ- 10 דקות המתנה פתח הנתבע 2 את דלת האוטובוס ומשעלה התובע לבדוק את האוטובוס ועמד על המדרגה, אמר לו הנתבע 2 "אתה צריך לשתות חלב ואז תהיה לבן כמוני ותוכל לבדוק אותי". בשל אמירה זו הגיש התובע תביעה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") והעמיד את סכום התביעה על 50,000 ₪ שהוא שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק על פי הוראות סעיף 7א' לחוק.

את הנתבעת 1 תבע התובע כמעבידתו של הנתבע 2 ולפיכך אחראית באחריות שילוחית למעשיו.

הנתבעת 1 הגישה הודעה לצד ג' נגד נתבע 2, ובו תבעה כל סכום שתחויב אם תחויב בתביעה זו.

הנתבע 2 טוען כי הייתה הכרות מוקדמת בינו לבין התובע עקב נסיעות קודמות שעשה באותו קו. לדבריו, בשיחות קודמות דובר על שיערו הלבן של הנתבע והתובע אף שאל אותו בגין כך, ביום האירוע נשוא התביעה, אם הוא ערבי או יהודי. בעקבות הדברים שהוחלפו בין הצדדים על שערו הלבן של הנתבע הוא אמר לתובע בבדיחות הדעת וברוח טובה שהוא שותה הרבה חלב ואם התובע ישתה חלב הוא יהיה לבן כמו הנתבע. לטענתו הוא לא אמר שאם התובע יהיה לבן כמוהו אז הוא יוכל לבדוק אותו. הנתבע טוען כי לאחר שהתובע טען בפניו שהוא נפגע הנתבע התנצל ואמר שלא הייתה לו כל כוונה לפגוע. לדבריו, באוטובוס היו מספר אנשים בחלקו האחורי ובחלקו הקדמי היה אדם מבוגר אחד שאמר שהתנהגות התובע לא נעימה לו והוא העיר לתובע על כך.

הנתבעת 1 טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה מכיוון שאין קשר סיבתי בין העסקת הנתבע 2 על ידה לבין האירוע הנטען. לדבריה, היא מקיימת סדנאות למניעת אלימות ולתרחישים שונים מול ציבור הלקוחות ולפיכך היא עשתה כל שניתן כדי שלא יקרו אירועים כאלה.

הנתבעים טענו גם שאין מדובר בלשון הרע ושמכל מקום לאור ההתנצלות המיידית יש לקבוע שלא מגיע פיצוי ובודאי לא הפיצוי הקבוע לפי סעיף 7א' לחוק.

העידו בפני התובע עצמו, הנתבע 2 בעצמו ונציג הנתבעת 1.

התובע העיד כי לא היתה הכרות קודמת כלשהי בינו לבין הנתבע מלבד כניסה אחת קודמת של הנתבע 2 באותו יום למתחם האוניברסיטה. לדבריו, בכניסה הראשונה לא היו כל בעיות ואולם בכניסה השנייה הנתבע 2 סירב לפתוח את דלת האוטובוס לכ- 10-5 דק' ולאחר מכן כשפתח אמר לו "אתה צריך לשתות חלב ואז תהיה לבן כמוני ותוכל לבדוק אותי". התובע העיד כי הוא עובד כמאבטח, בודק כלי רכב, באותו מקום כשנתיים מידי יום בין 04:45 ל- 15:00 אך הוא לא זכר פגישות קודמות עם הנתבע 2. התובע העיד עוד כי הנתבע לא התנצל לאחר האירוע ולא אמר שהוא דיבר בצחוק.

הנתבע, העיד כי ישנה הכרות מוקדמת בינו לבין התובע שכן הוא עובד בקו שנכנס לאוניברסיטה כחודשיים ובכל כניסה הוא פוגש את התובע. לדבריו, גם באותו יום התובע נכנס לאוטובוס סיים את הסריקה וכשהוא בא לרדת הוא שאל את הנתבע אם הוא יהודי או ערבי, בגלל השיער הלבן של הנתבע, הנתבע אמר לו תשתה חלב כמוני ויהיה לך שיער לבן כמוני ואז התובע התחיל להשתולל והזמין את הקב"ט. לדבריו, נוסע באוטובוס התרגז על התובע כיון שהיה ברור שמדובר בצחוק הדדי.

נציג אגד העיד כי אגד מעבירה סדנאות והשתלמויות לכל נהגיה. לדבריו, הנתבע ספציפית עבר השתלמות כשעבד בעבר באגד בשנת 1987 ואולם כאשר חזר לעבוד בשנית לא בטוח שעבר סדנא או השתלמות בענייני התנהגות עם הנוסעים. לדבריו, הנתבע עבד תקופה די ממושכת בקו הנכנס לאוניברסיטה קו 46 וביצע מספר כניסות ביום לאוניברסיטה.

בהסכמת הצדדים הוגש פרוטוקול ועדת משמעת שנערך לנתבע 2 באגד שם הודה הנתבע כי עשה טעות ותוצאות הועדה הייתה פיטוריו לאלתר. באשר להודאה על עשיית טעות הסביר הנתבע 2 בעדותו שהכוונה לכל הדיבור עם הנתבע בקשר לשיער ולא ספציפית לאמירה נשוא התיק.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנות כדלקמן:

א. אינני מקבל את טענת התובע לפיה לא הייתה כל הכרות מוקדמת בינו לבין הנתבע 2. התובע עצמו העיד כי הוא זוכר שהנתבע 2 נכנס באותו יום פעם נוספת לפני הכניסה נשוא תיק זה. היינו, התובע זוכר נהגים שנכנסים, ובכל אופן את הנתבע, גם ללא קשר לאירוע. נציג אגד המציא נתונים מהם עולה כי הנתבע 2 נהג בקו 46 תקופה של כחודשיים היינו הנתבע נכנס מספר פעמים ביום לאוניברסיטה מזה כחודשיים כאשר התובע עצמו מעיד כי הוא עובד באותו מקום מזה כשנתיים בין השעות 04:45 עד 15:00. היינו, טענת התובע כאילו לא הכיר קודם לכן את הנתבע 2 לא סבירה ואין לקבלה.

ב. התובע לא נתן הסבר כלשהו מדוע בכניסה הראשונה באותו יום של הנתבע לא היו כל בעיות ואילו בכניסה השנייה פתאום סרב הנתבע לפתוח לתובע את הדלת ואמר את שאמר. טענה זו של התובע נראית אפוא בלתי סבירה ולא אמינה, מה עוד שלא הובאה כל ראיה חיצונית לאמת את הדברים. לא הובא איש מנוסעי האוטובוס להעיד על נסיבות האמירה. נראה כי הדברים נאמרו על ידי הנתבע לאחר שהתובע סיים לסרוק את האוטובוס. יש לציין שאף בכתב התביעה לא טען התובע כי הנתבע סרב לפתוח לו את הדלת וכי נשאר במקום 10-5 דק' עד פתיחת הדלת. כל שנאמר בתביעה לענין זה הוא כדלקמן:

"4. התובע ביקש מהנהג לפתוח את דלתות האוטובוס לצורך זיהוי הנוסעים

ואיתור חשודים.

5. הנהג אמר לתובע, לפני כל הנוסעים, כי "אתה צריך לשתות חלב ואז תהיה

לבן כמוני ותוכל לבדוק אותי".

6. התובע העיר לנהג על כך שהלה מעליבו בפרהסיה, לפני כל הנוסעים".